האם אנחנו באמת מקשיבים לבני הזוג שלנו?
בתהליך הייעוץ הזוגי אחד הכלים המרכזיים בהם אני משתמשת, הוא הקשבה מלאה לזוגות.
הקשבה לנימת הקול שלהם, לשפת הגוף ולסוד שמסתתר מאחורי המילים שלהם.
הקשבה זה גם בין הכלים החשובים שאני מלמדת את הזוגות – להקשיב באופן פעיל לבן / לבת הזוג.
זה נשמע לכם אולי כל כך טריוויאלי, אבל תתפלאו עד כמה אנחנו לא באמת מקשיבים ביום יום..
כמה פעמים מצאתם את עצמכם בסיטואציה שבלי כוונה, במקום להקשיב עד הסוף לבן האדם שמולכם, קטעתם אותו והמשכתם להסביר את הטענה שלכם?
הקשבה היא לא פשוטה, היא דורשת מאיתנו מאמץ קוגניטיבי, ריכוז מלא לצד השני ולעיתים "לנשוך שפתיים" לפני שאנחנו מגיבים.
בזוגיות, מצב כזה שבו כל אחד מבני הזוג לא באמת מקשיב, אלא ישר מביע את עמדתו נוצר "דו שיח של חירשים".
כאשר ישנו דו שיח שכזה, שני הצדדים יוצאים מתוסכלים מכך שהצד השני לא מקשיב להם.
המצב יכול ליצור ריחוק, הטחת האשמות במקום יצירת קרבה (אתה לא מקשיב לי!! / את מקשיבה רק לעצמך!!) ובמקרים קיצוניים יותר, התחלה של ריב קולני שגורר ביקורות לא רלוונטיות לסיטואציה והתחשבנות מיותרת.
ואיך אפשר להימנע ממצבים כאלו?
במידה ויש רצון לדבר על נושא חשוב, שאתם רוצים שבן הזוג יהיה בהקשבה מלאה, בחרו את הזמן המתאים.
אל תעשו זאת רגע לפני שיוצאים מהבית, הרחיקו טלפונים או כבו את הטלוויזיה.
כשאתם מקשיבים לבן או בת הזוג, שאלו שאלות הקשורות לנושא, חזרו על הרעיון הכללי (שיקוף) ויהיו שם באמת עבור הצד השני כפי שהייתם רוצים שהוא יהיה שם עבורכם.
מקשיבה לכם תמיד,
שלכם ויקטוריה.